דילוג לתוכן

· 6 דקות קריאה

כמה כסף לחסוך בחודש? כלל 50/30/20 בגרסה ישראלית

כמה כסף לחסוך בחודש? כלל 50/30/20 מותאם ליוקר הדיור בישראל, טבלה לפי הכנסה של 12, 18, 25 ו-35 אלף ₪, ולמה 5% הם התחלה טובה.

חיפשתם "כמה לחסוך בחודש" וקיבלתם תשובה אחת בכל מקום: 20%. עשיתם את החשבון על משכורת נטו של 12,000 ₪, יצא 2,400 ₪, הסתכלתם על השכירות, וסגרתם את הכרטיסייה. לא כי אתם לא רוצים לחסוך. כי המספר הזה לא מדבר על החודש שלכם.

סיפרו לכם שמי שלא חוסך 20% מפגר מאחור. שהדרך היחידה להגיע לשם היא להרוויח יותר קודם, או לקצץ בכל מה שהופך את החודש לנסבל. ושעד אז, כנראה, אין טעם להתחיל.

יש בכם צד שאומר "אני לא מוכן לוותר על החיים בשביל מספר בטבלה". הוא שומר על משהו חשוב: על ההווה, על הארוחה בחוץ ביום חמישי, על התחושה שהעבודה הקשה של החודש קונה גם משהו עכשיו. ויש בכם צד שרוצה להרגיש שהחודש בונה משהו, שלא הכול נגמר ב-30 בחודש. הגרסה של כלל 50/30/20 שמתוארת כאן נכתבה בשביל שניהם.

מאיפה הגיע כלל 50/30/20

הכלל מיוחס לסנטורית האמריקאית אליזבת וורן, ולפי אנציקלופדיה בריטניקה הוא פשוט: מההכנסה נטו, 50% לצרכים (דיור, מזון, תחבורה, ביטוחים), 30% לרצונות (בילויים, קניות, חופשות), 20% לחיסכון ולהחזר חובות. היופי שלו הוא שהוא לא דורש טבלה. שלושה מספרים, ואפשר לבדוק אותם בראש.

הבעיה היא שהכלל נכתב על משק בית אמריקאי, וה-50 שלו מניח שדיור הוא רק חלק מהצרכים.

למה שכר הדירה בישראל שובר את ה-50

זה לא החזיק, ולא בגללכם. קחו לדוגמה משק בית עם 12,000 ₪ נטו ושכירות של 5,500 ₪. השכירות לבדה היא 46% מההכנסה, לפני אוכל, לפני חשמל, לפני גן. ה-50 נגמר עוד לפני שהתחלתם, וה-20 שנשאר על הנייר הופך לאשמה במקום לתוכנית. וב-2026, לפי מחקר שסיקר mako, מחירי המזון, השירותים והדיור עולים ב-4% עד 12% בזמן שהשכר עולה לאט, והתוכנית הכלכלית של הממשלה עולה למשק בית ממוצע כ-1,000 ₪ בחודש. הכלל לא השתנה. החודש כן.

הגרסה הישראלית של הכלל הופכת את הסדר. במקום לשאול "מה נשאר לחיסכון אחרי הצרכים", שואלים "כמה אחוזי חיסכון אנחנו קובעים ראשון", ורק אחר כך מחלקים את היתר. ואחוז החיסכון מתחיל נמוך, בכוונה:

הכנסה נטו למשק בית5%10%15%20%
12,000 ₪600 ₪1,200 ₪1,800 ₪2,400 ₪
18,000 ₪900 ₪1,800 ₪2,700 ₪3,600 ₪
25,000 ₪1,250 ₪2,500 ₪3,750 ₪5,000 ₪
35,000 ₪1,750 ₪3,500 ₪5,250 ₪7,000 ₪

ב-12,000 ₪ עם שכירות של 5,500 ₪, 20% הם לרוב בלתי אפשריים, ו-600 ₪ בחודש הם ניצחון אמיתי. ב-35,000 ₪, 20% הם לא רק אפשריים, הם מה שמגן על הכנסה כזאת. המספר הנכון הוא לא אחוז אחד לכולם. הוא האחוז שאתם יכולים להתחיל בו החודש ולהעלות בחודש הבא. ומה שלא נקבע ראשון, נבלע: 600 ₪ שלא יצאו ביום המשכורת הם 7,200 ₪ בשנה שאף אחד לא זוכר לאן הלכו.

5% מהמשכורת הבאה, 15% תוך שנה, בלי לוותר על יום חמישי

היעד הוא הוראת קבע לחיסכון של 5% מההכנסה נטו כבר מהמשכורת הבאה, שעולה בנקודה אחת בחודש עד 15% תוך שנה, בלי לקצץ את הארוחה בחוץ, בלי טבלה יומית, ובלי לחכות להעלאה. ההרגל קודם. האחוז מתגלגל אחריו. וכשלחיסכון יש שם ותאריך, "ספטמבר 2027, המקדמה על הדירה", הוא מפסיק להתחרות ביום חמישי ומתחיל להיות סיבה.

השלבים: מ-5% ל-15%

שלב 1: המספר שאפשר להחליט עליו

תרשמו את ההכנסה נטו של משק הבית, ותורידו ממנה את ההוצאות הקבועות: שכירות או משכנתא, ביטוחים, גן, מנויים, החזרי הלוואות. מה שנשאר הוא הסכום היחיד שאפשר להחליט עליו, וממנו יוצא החיסכון. ב-12,000 ₪ עם 7,000 ₪ קבועות, מדובר ב-5,000 ₪, ו-600 ₪ מתוכם הם 12%. זה מספר שאפשר להסתכל עליו. השבוע עושים רק את זה: שני מספרים והפרש.

ב-AlphaHome: לוח הבקרה מציג את הפיצול להכנסות, הוצאות קבועות והוצאות משתנות, ואת "פנוי להוצאה עד סוף החודש" אחרי שהקבועות כבר ירדו. זה המספר של שלב 1, בלי מחשבון.

שלב 2: 5% ביום המשכורת

תפתחו הוראת קבע לחיסכון בגובה 5% מההכנסה נטו, שיוצאת ביום שהמשכורת נכנסת. לא ב-25 בחודש, כי ב-25 הכסף כבר לא שם. הפעולה היא הוראת קבע אחת, פעם אחת, ואחר כך היא רצה בלי שתצטרכו לזכור. ההרגשה של "אין לי כסף לחסוך" נעלמת כשהחיסכון יוצא לפני שיש למה להשוות אותו. ואם המשכורת הבאה נכנסת ב-10, זה התאריך.

ב-AlphaHome: יעד חיסכון עם שם, סכום יעד ותאריך. הווידג'ט של יעדי החיסכון בלוח הבקרה מציג כמה כל יעד עוד צריך בחודש כדי להגיע בזמן, ואת ההפקדה של החודש מוסיפים כתרומה ליעד, כך שסרגל ההתקדמות זז כל חודש.

שלב 3: נקודה אחת בחודש

בכל סיכום חודשי תעלו את הוראת הקבע בנקודת אחוז אחת, מ-5% ל-6%, מ-6% ל-7%. ב-12,000 ₪ זה 120 ₪ נוספים בחודש, סכום שהחודש כמעט לא מרגיש, ואחרי 10 חודשים אתם ב-15%. ואם הגיעה העלאה או בונוס, חצי מהתוספת עוברת ישר לאחוז החיסכון, לפני שהחודש התרגל אליה.

שלב 4: לתת לאחוז כתובת

חיסכון בלי שם נבלע. ה-5% הראשונים בונים קרן חירום, עד שיש בה חודש הוצאות אחד לפחות. מה שמעליה מקבל יעד עם תאריך: חופשה, רכב, הון עצמי. ומה שאין לו תאריך בשלוש השנים הקרובות הוא הכסף שמשקי בית מפנים בדרך כלל לטווח ארוך, ואפשר לבדוק במחשבון ריבית דריבית לאיזה סכום הפקדה כזאת יכולה להגיע בגיל 60 בהנחת תשואה של 7% בשנה. זו הנחה לצורך המחשה, לא הבטחה, וזה מידע כללי ולא ייעוץ אישי.

ב-AlphaHome: תוכנית החיסכון מקבלת את ההוצאות הגדולות העתידיות, יעד סופי, תאריך ותשואה שנתית צפויה, ומחזירה את ההפקדה החודשית הנדרשת, עם תחזית חודש אחר חודש ואזהרה כשהתוכנית לא מגיעה ליעד.

איפה זה נתקע, ומה מחזיר אתכם למסלול

הרגע הקשה: חודש שבו הרכב דרש 4,000 ₪, והוראת הקבע לא יצאה. מה עוזר: בשביל זה בדיוק בניתם את קרן החירום, וחודש אחד בלי הפקדה הוא הפסקה, לא סוף ההרגל. היום: להשאיר את הוראת הקבע לחודש הבא באותו סכום, לא להוריד אותה. לפעם הבאה: תקציב נצבר לרכב, שמתמלא לאט לאורך השנה, כדי שהתיקון הבא יהיה הוצאה ולא הפתעה.

הרגע הקשה: ההעלאה הגיעה, ואחרי שלושה חודשים החודש כבר עולה בדיוק כמו ההעלאה. מה עוזר: זה הדפוס הכי אנושי שיש, ולא סימן לחוסר משמעת. היום: להעלות את הוראת הקבע בחצי מסכום ההעלאה. לפעם הבאה: ההוראה משתנה ביום שההעלאה נכנסת, לא אחרי שהתרגלתם.

הרגע הקשה: חברים שחוסכים 20%, והמספר שלכם נראה קטן. מה עוזר: 5% מהכנסה שאתם יודעים לחיות בה שווים יותר מ-20% שנשברים בפברואר. היום: להשוות את החודש הזה לחודש שלכם לפני שנה, לא לחודש של אחרים. לפעם הבאה: המדד הוא הרצף, כמה חודשים ברציפות ההוראה יצאה, ולא הגובה.

משק בית שמחליט ראשון

מה שמחזיק אחוז חיסכון הוא לא כוח רצון. זה יום משכורת שבו הכסף כבר יצא, בן או בת זוג שרואים את אותו יעד עם אותו תאריך, וסיכום חודשי שבו השאלה היחידה היא "עולים נקודה?". אתם לא "אנשים שלא מצליחים לחסוך". אתם משק בית שמחליט ראשון על החיסכון ורק אחר כך על השאר, וברגע שה-5% הראשונים יצאו ביום המשכורת, השאלה כבר לא כמה לחסוך אלא לאן.

דבר אחד לעשות השבוע

תפתחו את AlphaHome, תרשמו את ההכנסות וההוצאות הקבועות של החודש, ותראו כמה באמת פנוי להוצאה. כל מה שכתוב במאמר מתחיל מהמספר הזה.