תזרים מזומנים חודשי: כמה נשאר להוציא היום
מה זה תזרים מזומנים חודשי ולמה יתרת הבנק מטעה? איך מחשבים כמה באמת נשאר להוציא עד סוף החודש, ומה עושים עם המספר הזה ביום חמישי.
יום חמישי, 18 לחודש. הילדים רוצים פיצה, אתם רוצים לצאת בשבת. אתם פותחים את אפליקציית הבנק: 15,400 ₪. נשמע בסדר גמור, אז אתם אומרים כן לשניהם. ב-28 לחודש אתם במינוס של 1,200 ₪, ולא ברור לכם איך.
סיפרו לכם שאתם לא טובים בהערכות. שאתם מוציאים בלי לחשוב. ושהפתרון הוא לבדוק את היתרה כל בוקר, לנהל טבלה של כל הוצאה, או לחבר את חשבון הבנק לאפליקציה שתנדנד לכם בכל קנייה.
יש בכם צד שמסרב, ובצדק. אתם לא מוכנים לחשב לפני כל פיצה, ולא רוצים להרגיש עניים בכל פעם שהכרטיס יוצא מהארנק. הצד הזה שומר על הספונטניות שלכם, על יום חמישי שהוא עדיין כיף. ויש בכם צד שרוצה משהו קטן וברור: תשובה של כן או לא ביום חמישי, בלי רגשות אשם ב-28. שניהם צודקים. הבעיה מעולם לא הייתה מי מהם מנצח. הבעיה הייתה שהסתכלתם על המספר הלא נכון.
למה יתרת הבנק היא המספר הלא נכון
זה לא עבד, ולא בגללכם. יתרת הבנק אומרת כמה כסף יש בחשבון ברגע זה. היא לא אומרת כמה ממנו כבר מובטח למישהו אחר: המשכנתא של ה-20, הביטוח של ה-25, הגן של ה-1, החיסכון שהתכוונתם להעביר. הכסף הזה יושב ביתרה ונראה פנוי, אבל הוא כבר לא שלכם.
תזרים מזומנים חודשי הוא המספר שמתקן את זה. במקום "כמה יש" הוא שואל "כמה נשאר אחרי שכל מה שהתחייבתם עליו ירד". ככה זה נראה במשק בית שמרוויח 22,000 ₪ נטו, ב-12 לחודש, כשחלק מהחיובים כבר ירדו:
| יתרת הבנק ב-12 לחודש | תזרים חודשי | |
|---|---|---|
| הכנסה שנכנסה | 22,000 ₪ | 22,000 ₪ |
| חיובים שכבר ירדו | 6,600- ₪ | 6,600- ₪ |
| חיובים קבועים שעוד לפניכם החודש | לא נספרים | 7,400- ₪ |
| חיסכון שהחלטתם עליו | לא נספר | 1,500- ₪ |
| מה שנראה פנוי | 15,400 ₪ | 6,500 ₪ |
אותו חשבון, אותו יום, הפרש של 8,900 ₪. הבנק לא טועה, הוא פשוט עונה על שאלה אחרת. חישוב תזרים מתחיל מזה שכל הוצאה קבועה נספרת במלואה מהיום הראשון של החודש, גם אם היא תרד רק ב-25. ואז מה שנשאר הוא באמת מה שנשאר. וה-8,900 ₪ שנראו פנויים ולא היו? זה בדיוק המינוס של ה-28, רק שהפעם רואים אותו ב-12.
יעד שמתאים לאיך שאתם באמת חיים
תוך חודש אחד, מספר אחד שעונה כן או לא ביום חמישי. בלי טבלת אקסל, בלי לבדוק את הבנק כל בוקר, ובלי למסור סיסמאות לאף אפליקציה. המדד: ב-28 לחודש אין הפתעה, כי ידעתם כבר ב-18.
איך בונים את התזרים החודשי בשלושה שלבים
שלב 1: הכסף המובטח
תעברו על שלושת החודשים האחרונים בכרטיס ובחשבון ותסמנו כל הוצאה שחוזרת: משכנתא או שכר דירה, גן, ביטוחים, ארנונה, תקשורת, מנויים. תסכמו. במשק הבית מהדוגמה זה 14,000 ₪ בחודש. המספר הזה יורד מההכנסה ב-1 לחודש, לא בתאריך שבו הבנק גובה אותו. זה השלב היחיד שדורש ערב שלם, ואחריו הוא רץ לבד.
ב-AlphaHome: הוצאה שסימנתם כקבועה וחוזרת נספרת במלואה מתחילת החודש. בלוח הבקרה, מתחת למספר הראשי, יש רשימה של "חיובים קבועים שעוד לפניכם החודש", כדי שלא תצטרכו לזכור מה עוד לא ירד.
שלב 2: החיסכון נכנס לצד של המובטח
חיסכון שמחכה ל"מה שיישאר בסוף" לא קורה, כי בסוף לא נשאר. תחליטו על סכום, 1,500 ₪ בדוגמה, ותכניסו אותו לצד של הכסף המובטח: ביום המשכורת, לפני הפיצה הראשונה. הוא לא זמין. זאת החלטה אחת שהופכת את החיסכון מתקווה לשורה. יעד חיסכון עם שם, סכום ותאריך, שמופיע ליד המספר הפנוי עם ההפקדה שהוא עוד צריך החודש, נראה כמו עוד חיוב. זה בדיוק הרעיון.
שלב 3: הקצב היומי, ואיך משתמשים בו ביום חמישי
6,500 ₪ פנויים ב-10 לחודש, 20 יום עד הסוף: 325 ₪ ליום. ב-18 לחודש, אחרי שהוצאתם 3,900 ₪ על סופר ודלק ובילויים, נשארו 2,600 ₪ ל-12 יום: 217 ₪ ליום. זה המספר לפיצה. לא היתרה בבנק, לא תחושת בטן. קצב.
הקצב היומי הוא גבול עליון, לא קצבה שצריך לנצל. יום של 80 ₪ מעלה את הקצב של מחר, ויום של 600 ₪ מוריד אותו. אתם רואים את זה למחרת בבוקר, ולא ב-28.
ב-AlphaHome: המספר הראשי בלוח הבקרה הוא "פנוי להוצאה עד סוף החודש", ומתחתיו הקצב היומי: "בערך X ₪ ליום עד סוף החודש", עם מספר הימים שנשארו. זה מספר תחזית, לא יתרת בנק. הוא משקף מה שרשמתם, ולכן הוא מדויק בדיוק כמו הרישום.
איפה זה נתקע, ומה מחזיר אתכם למסלול
הרגע הקשה: ב-15 לחודש הרכב צריך תיקון של 4,000 ₪, והקצב היומי צונח מ-300 ₪ ל-40 ₪. מה עוזר: המספר לא נכשל. הוא עשה בדיוק את העבודה שלו והראה לכם את האמת ב-15 ולא ב-30. היום: להחליט אם מכסים מהחיסכון או מקבלים גירעון החודש, ולרשום את ההחלטה. לפעם הבאה: תקציב נצבר בשם "רכב", 300 ₪ בחודש, מהחודש הבא.
הרגע הקשה: המשכורת נכנסה ב-14 במקום ב-10, והמספר היה אדום ארבעה ימים. מה עוזר: תזרים הוא תחזית, וגם תחזית נכונה יכולה להראות אדום לכמה ימים. היום: לא לעשות כלום ולא להעביר כלום. לפעם הבאה: משכורת אחת בצד הופכת את הימים האלה ללא-אירוע, וזה יעד החיסכון הראשון ששווה לפתוח.
הרגע הקשה: הקצב אמר 217 ₪, אז הוצאתם 217 ₪ כל יום עד סוף החודש, ושוב לא נשאר כלום. מה עוזר: הקצב הוא תקרה, לא יעד. היום: להעביר את מה שכן נשאר ליעד חיסכון, גם אם זה 200 ₪. לפעם הבאה: להגדיל את סכום החיסכון בשלב 2 ב-300 ₪, כדי שהקצב יהיה קצת נמוך יותר והחיסכון קצת גבוה יותר עוד לפני שהחודש מתחיל.
מי עוד רואה את המספר, ומי אתם הופכים להיות
מספר אחד שרק אתם רואים הוא ויכוח פנימי. מספר אחד ששניכם רואים באותו רגע הוא סוף הוויכוח. כשבת הזוג פותחת את אותו לוח בקרה ורואה 217 ₪ ליום, אין "למה קנית". יש "יש לנו 217, מה עושים איתם". משק בית משותף, שבו שותף שהוזמן במייל רואה את אותו מספר פנוי ואת אותו קצב, הוא מה שמאפשר את המשפט הזה.
תזרים מזומנים חודשי הוא לא כלי של מי שטובים בכסף. הוא הכלי שהופך אתכם לאנשים שיודעים את המספר. השבוע: לסמן את ההוצאות הקבועות, וזהו. ביום חמישי הבא תפתחו מסך אחד, תראו מספר אחד, ותגידו כן לפיצה בלי לחשוב על ה-28.