הקרן המובילה בתשואות: למה הדירוג של השנה שעברה לא מנבא את הבאה

ינואר. הכתבה מגיעה כמו בכל שנה: "הקרנות שהרוויחו הכי הרבה בשנה שעברה". אתם גוללים, מחפשים את שם הגוף שלכם, ולא מוצאים. באותו שבוע מגיעה גם הודעה, מסוכן או מהגוף המנהל, שמציעה לבדוק מעבר.

והתחושה שנשארת היא "פספסנו". אחריה מגיעה מסקנה שקטה יותר, וכואבת יותר: "אנחנו גרועים בבחירות". ומשם שני פתרונות מוכרים. לעבור כל שנה למובילה של השנה הקודמת, או לא לעשות כלום ולהרגיש אשמים עד ינואר הבא.

יש בכם צד שרוצה לפעול עכשיו. ניוד הוא פעולה, ופעולה מרגיעה: היא נותנת תחושה ששלטתם במצב, גם כשאין דרך לדעת אם היא שיפרה משהו. הדחף הזה לא טועה: הוא שומר עליכם מהתחושה של עמידה במקום. ויש בכם צד שרוצה פשוט להיות במקום טוב, ולדעת למה אתם שם. שניהם רוצים את אותו דבר, ושניהם לא יקבלו אותו מטבלה של שנה אחת.

מה דירוג קרנות השתלמות וגמל מודד, ומה לא

זה לא כשל שלכם. הטבלה בנויה כך שהיא נראית כמו השוואה של ניהול, אבל היא משווה דבר אחר.

היא מודדת שנה אחת. שנה היא תקופה קצרה מאוד לכסף שנחסך לעשרים או שלושים שנה, והיא יכולה להיות מושפעת ממה שקרה בשוק מסוים, בענף מסוים, ברבעון מסוים.

היא שמה זה לצד זה מסלולים שלא לוקחים אותו סיכון. מסלול שרובו מניות ומסלול שרובו אגרות חוב יתנהגו אחרת בשנה של עליות, ואחרת בשנה של ירידות. כשהם באותה טבלה, הפער ביניהם יכול לספר יותר על הסיכון שכל אחד לקח מאשר על איכות הניהול. מה זה מסלול ואיך מוצאים את שלכם, במאמר על מסלולי השקעה.

ומה ידוע על התמדה. S&P Dow Jones Indices מפרסמת סדרת מחקרים בשם Persistence Scorecard, שבודקת אם קרנות שהיו בראש נשארות שם בשנים שאחרי. הממצא החוזר הוא שרק מעטות נשארות בראש לאורך זמן. חשוב לומר על מה זה נמדד: קרנות נאמנות בארצות הברית, לא קופות גמל או קרנות השתלמות בישראל. זה רמז על המנגנון, לא הוכחה לגבי הקרן שלכם.

המנגנון נקרא חזרה לממוצע: תוצאה חריגה בשנה אחת, לשני הכיוונים, נוטה להתמתן בשנים שאחריה, כי חלק ממנה היה תנאי השוק באותה שנה ולא תכונה של מי שמנהל. ובישראל, תשואות שמתפרסמות מגיעות בדרך כלל עם האזהרה שתשואת עבר אינה מעידה על העתיד. זה לא כיתוב קטן. זה תיאור מדויק של הבעיה עם הטבלה של ינואר.

רשימת סיבות לפני טבלת התשואות

היעד הוא רשימה. שלוש עד חמש סיבות, במילים שלכם, שבגללן הייתם בוחנים מעבר קרן, שנכתבות לפני שאתם פותחים טבלה כלשהי. כמו רשימת קניות לפני הסופר: היא נכתבת בבית, לא מול המדף, ושומרת עליכם ממה שמונח ליד הקופה.

בלי לנייד בעקבות כתבה, ובלי להתעלם מהשאלה ולהרגיש אשמים. את הרשימה לא נכתוב בשבילכם, רק את השאלה שממנה היא נולדת: מה היה גורם לנו לבחון מעבר, גם אם לא הייתה שום טבלה? מה שאנשים מתארים אחרי שיש להם רשימה כזאת הוא שהם קוראים את הטבלה מולה. אם לזוז, ההחלטה שלכם.

איך משווים קרנות בלי שהטבלה תחליט בשבילכם

בחירת מסלול, ניוד או משיכה מקרן פנסיה, מקופת גמל או מקרן השתלמות הם ייעוץ פנסיוני לפי הדין כשהם ניתנים לאדם מסוים. המאמר מתאר איך המכשירים עובדים, ויועץ פנסיוני בעל רישיון יכול להסתכל על המקרה שלכם. לפי החוק, ייעוץ פנסיוני מחייב רישיון יועץ פנסיוני.

שלב 1: הרשימה, לפני הטבלה

שלוש עד חמש שורות. לא "להיות בקרן הכי טובה", כי את זה אי אפשר לבדוק. משהו שאפשר לבדוק, במילים שלכם: סיבה שאפשר לאמת מול הדוח או מול גמל-נט, ולא תחושה. "הרגשנו שפספסנו" היא תחושה, והיא לגיטימית, אבל אי אפשר לבדוק אותה מול שום נתון. כשתחושה כזאת עולה, שווה לשאול מה בדיוק עומד מאחוריה, ולכתוב את זה.

מה שאנשים מתארים הוא שהרשימה נכתבת בשקט, ולא בשבוע שבו הכתבה מתפרסמת. בבית משותף, כל אחד מבני הזוג כותב את שלו, ואחר כך משווים. לפעמים מתברר שהסיבות שונות לגמרי, וזו כבר שיחה ששווה יותר מכל טבלה.

שלב 2: מסלול מול מסלול מאותו סוג

השוואה הוגנת היא בין שני מסלולים מנייתיים, או בין שני מסלולים כלליים. מסלול מנייתי מול מסלול אגרות חוב לא אומר דבר על הניהול.

שלב 3: שלוש וחמש שנים, ורמת הסיכון

בגמל-נט (קופות גמל וקרנות השתלמות) ובפנסיה-נט (קרנות פנסיה), הכלים הציבוריים של רשות שוק ההון, אפשר לראות תשואות שפורסמו לתקופות של 3 ו-5 שנים, ומדדי סיכון. תקופה ארוכה מספרת יותר משנה אחת, ועדיין, תשואת עבר אינה מעידה על העתיד.

שלב 4: דמי הניהול, זה לצד זה

החלק היחיד בהשוואה שידוע מראש הוא מה שזה עולה לכם. על מה שאחוז אחד עושה לאורך שנים, במאמר על דמי ניהול.

ב-AlphaHome: בעמוד "פנסיה וקרנות" רואים את היתרה ואת שני שיעורי דמי הניהול של כל חשבון, כפי שהקלדתם אותם מהדוח, מסוכמים למשק הבית. חשבון שמקושר לקרן שלו במאגרים הציבוריים של data.gov.il מציג לצד דמי הניהול שלכם את ממוצע דמי הניהול שהקרן מפרסמת ואת התשואות שהיא מפרסמת. זו טבלה, בלי הכרעה ובלי דירוג, ותשואת עבר אינה מעידה על העתיד. היא רק שמה את "כמה זה עולה לנו" ליד הנתון שהכתבה של ינואר מדברת עליו.

הקרן שלנו נמוכה בטבלה. מאיפה זה מגיע?

לפני שמחליטים משהו, איזו מהשאלות האלה עוד לא בדקתם?

בחרו את התשובה הקרובה אליכם. אין כאן תשובה שגויה.

האם המסלול שלנו לוקח סיכון אחר מהמוביליםהאם זו שנה אחת או תקופה ארוכההאם הניהול עצמו שונה ממסלולים דומיםעוד לא בדקנו כלום

אחרי ניוד קרן בגלל תשואה, ובשנה שהקרן בתחתית

כבר ניידתם בשנה שעברה בגלל טבלה, והשנה הקרן החדשה לא בראש. הניוד ההוא נתן הקלה ותחושת שליטה, וזה מובן. היום: לבדוק את הקרן הנוכחית מול הרשימה שכתבתם, לא מול הטבלה החדשה. מה שאנשים במצב הזה מתארים הוא שהם לא מוסיפים ניוד נוסף לפני שהבדיקה הזאת נעשתה; ההחלטה שלכם. לפעם הבאה: הרשימה נכתבת בדצמבר, לפני שהכתבה מגיעה.

הקרן שלכם ממש בתחתית. מה שמדבר כאן הוא בושה, ואין לה מקום: שנה אחת בתחתית עוד לא אומרת מה בחרתם, רק מה קרה בשנה אחת. היום: לשאול אם זה המסלול, התקופה או הניהול, בעזרת השאלון שלמעלה. לפעם הבאה: קודם שלוש וחמש שנים, ורק אחר כך שנה.

הודעה מציעה לבדוק מעבר, ואתם לא יודעים מה לענות. לא צריך לענות באותו יום. היום: לשמור את ההודעה ליד הרשימה. מה שאנשים מתארים הוא שהם מבקשים את ההצעה בכתב, עם שם המסלול ודמי הניהול, וקוראים אותה מול הרשימה שלהם; ההחלטה שלכם.

טבלת ינואר, כמו מזג האוויר של אתמול

מי שבוחר לפי טבלת השנה הקודמת, יבחר מחדש בכל ינואר, ובכל ינואר ירגיש שוב שפספס. מי שכתב סיבות, קורא את הטבלה כמו שקוראים את מזג האוויר של אתמול: מעניין, לא מחייב. זה לא אומר שלא תזוזו לעולם. זה אומר שאם תזוזו, תדעו למה.

בינואר הבא הכתבה תגיע שוב. הפעם היא תפגוש רשימה שכתבתם בדצמבר, ולא את התחושה ש"פספסנו".

השבוע: על דף אחד, שלוש עד חמש סיבות במילים שלכם, שבגללן הייתם בוחנים מעבר קרן, לפני שאתם פותחים טבלת תשואות כלשהי. אחר כך לעדכן ב-AlphaHome את דמי הניהול של כל חשבון.