השקעה פסיבית או אקטיבית: מה המחקר אומר ומה הוא לא אומר

ארוחת שישי. בין המרק לעוף, מישהו מצד אחד של השולחן אומר "רק פסיבי, כל השאר זה לשלם יותר ולקבל פחות". מהצד השני עונים "שטויות, צריך מנהל שיודע מה הוא עושה, אחרת אתם סתם נגררים אחרי השוק". שניהם נשמעים בטוחים לגמרי. אתם באמצע, מעבירים את הסלט, ומהנהנים לשני הכיוונים.

בלילה פותחים סרטון, והוא אומר דבר שלישי. המסקנה שמתיישבת היא "כנראה שאנחנו לא מספיק מבינים כדי לדעת מי צודק". ממנה נולדות שתי דרכים מוכרות: לחפש את המומחה שיכריע בשבילכם, או לקפוץ בין מחנות לפי הדובר האחרון ששמעתם.

יש בכם צד שרוצה תשובה פשוטה, ושקט. ויש צד שלא רוצה לוותר על התקווה שמישהו חכם ינצח את השוק בשבילכם. התקווה הזאת שומרת על משהו: אם מישהו אחר אחראי, לא תצטרכו להתמודד בעצמכם עם התנודות, עם החודש האדום, עם השאלה "מה עושים עכשיו". שניהם מובנים. המאמר הזה לא יבחר בשבילכם מחנה. הוא יראה מה המחקר באמת מודד, ומה הוא לא אומר.

הוויכוח נראה כמו אמונה, אבל זו שאלה מדידה

הבלבול הזה טבעי, ולא בגללכם. כל צד בוויכוח מציג את השנה, את הקרן או את הגרף שמתאימים לו, ולכן שניהם נשמעים צודקים. אבל השאלה "האם מנהלים אקטיביים מצליחים לעקוף את המדד שלהם" היא שאלה שאפשר למדוד, ומודדים אותה כבר הרבה שנים.

המחקר המוכר ביותר הוא דוחות SPIVA של S&P Dow Jones Indices, שמתפרסמים מאז 2002. הם מודדים איזה חלק מקרנות הנאמנות המנוהלות באופן אקטיבי פיגר אחרי מדד הייחוס שלו לאורך תקופות של שנה ועד 15 ו-20 שנה, אחרי עלויות, בארצות הברית ובשווקים אזוריים נוספים שהדוח מכסה. את המספרים עצמם קוראים בדוח העדכני באתר S&P Dow Jones Indices, עם התאריך שלהם, כי הם מתעדכנים בכל דוח.

המנגנון שמאחורי הממצאים פשוט: העלות קבועה, והתוצאה משתנה. דמי הניהול נגבים כל שנה, בשנה טובה ובשנה רעה, ואילו היתרון של מנהל צריך לחזור על עצמו כדי לכסות אותם. אותו גוף מפרסם גם Persistence Scorecard, שבודק אם הקרנות שהובילו בתקופה אחת נשארות בראש בתקופה הבאה. הממצא שחוזר בו, גם הוא על נתוני ארצות הברית, הוא שמעטות נשארות. על זה יש מאמר נפרד, על רדיפה אחרי הקרנות המובילות.

איך קוראים דוח כזה בלי להיסחף? ארבע שאלות: מה הוא מודד, מול איזה מדד, על איזה שוק, ובאיזו תקופה.

שלושה דברים שהמחקר לא אומר

הוא לא מודד את הפנסיה שלכם. SPIVA עוסק בקרנות נאמנות בארצות הברית ובשווקים שהוא מכסה, לא במסלולי פנסיה, השתלמות או גמל בישראל. בישראל השאלה קיימת גם בתוך החיסכון הפנסיוני, במסלולים מחקי מדד לעומת מסלולים מנוהלים, ושם הנתונים הרלוונטיים מתפרסמים בגמל-נט ובפנסיה-נט של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

הוא לא אומר שהשקעה פסיבית בטוחה. קרן שמחקה מדד יורדת יחד איתו, במלואו. פסיבי מתאר איך מנהלים את הכסף, לא כמה סיכון יש בו.

הוא לא אומר מה מתאים לכם. לא את טווח הזמן שלכם, לא את דמי הניהול שאתם משלמים בפועל, ולא מה תעשו בחודש שבו הכול אדום.

לא צריך לבחור מחנה. צריך להבין מה כל דרך עולה ומה היא דורשת מכם.

לקרוא דוח בלי להצטרף למחנה

מה שרוצים להשיג הוא לדעת לקרוא דוח על קרנות מנוהלות ולהגיד מה הוא מודד, על איזה שוק, ומה הוא לא מוכיח. בלי לבחור מחנה, ובלי לשנות שום מסלול בגלל מאמר אחד. מה שאנשים מתארים אחרי שהם מבינים את זה הוא שהם שואלים קודם על דמי הניהול ועל ההתנהגות שלהם; אם ומה לשנות, ההחלטה שלכם.

שלוש שאלות במקום מחנה

בחירת מסלול, ניוד או משיכה מקופת גמל או מקרן השתלמות הם ייעוץ פנסיוני לפי הדין כשהם ניתנים לאדם מסוים; המאמר מתאר איך המכשירים עובדים, ויועץ פנסיוני בעל רישיון יכול להסתכל על המקרה שלכם.

שאלה 1: כמה זה עולה לנו

מוציאים את הדוח הרבעוני של כל חשבון ורושמים את שני שיעורי דמי הניהול, מההפקדה ומהצבירה, זה לצד זה. ההבדל בין שיעורים נראה זעיר על הדף, ולכן כדאי לראות מה הוא עושה לאורך זמן. התשואה בבלוק היא הנחה בלבד, 4% בשנה, נמוכה בכוונה, ולא תחזית; הבלוק מראה כמה דמי ניהול לוקחים, לא כמה תרוויחו. החשבון המלא נמצא במאמר על דמי ניהול.

מה דמי ניהול לוקחים לאורך השנים

דמי ניהול שנתיים מהצבירה0.5%

מה שדמי הניהול לוקחים לאורך השנים

‏128,515 ‏₪

‏1,422,348 ‏₪ בסוף התקופה עם דמי הניהול, ‏1,550,864 ‏₪ בלעדיהם

הריבית כאן היא הנחה לצורך הדוגמה, לא תחזית.

שאלה 2: מה עשינו בפעם האחרונה שהדוח היה אדום

הנתון החשוב ביותר על השקעה הוא לפעמים לא שלה, אלא שלכם. דרך שאתם לא מסוגלים להחזיק בתקופה קשה עלולה לעלות לכם יותר מהבדל בדמי ניהול.

מבחן ההתנהגות

בפעם האחרונה שהדוח הרבעוני הראה ירידה, מה עשיתם?

בחרו את התשובה הקרובה אליכם. אין כאן תשובה שגויה.

לא פתחנו אותו בכללפתחנו, נלחצנו, ושקלנו לעבורעברנו מסלול באותו שבועלא שינינו כלום

שאלה 3: האם אנחנו מבינים מה מחזיקים בשבילנו

ממפים איפה השאלה כבר קיימת אצלכם: קרן הפנסיה, קרן ההשתלמות, קופת הגמל. ליד כל אחד רושמים אם המסלול מחקה מדד, מנוהל, או שאתם לא יודעים. את המסלולים ואת דמי הניהול הממוצעים אפשר לבדוק בגמל-נט ובפנסיה-נט, ועל המסלולים עצמם יש מאמר נפרד, על מסלולי השקעה בפנסיה.

ב-AlphaHome: בעמוד הפנסיה והחסכונות לטווח ארוך דמי הניהול של כל חשבון עומדים זה לצד זה, כפי שהקלדתם אותם מהדוח הרבעוני, עם היתרות מסוכמות לכל משק הבית. אפשר לקשר חשבון לקרן שלו במאגרי המידע הציבוריים של data.gov.il, ואז לצד דמי הניהול שלכם מופיעים דמי הניהול הממוצעים שהקרן מפרסמת, כטבלה וללא המלצה.

כשמשפט אחד מנסה להזיז את ההחלטה

המשפט: "שנה אחת הקרן המנוהלת ניצחה בגדול, ורציתי לעבור." איך עונים לו: רציתם מנצח, ומאחורי זה עומדת התקווה שמישהו יעשה את העבודה בשבילכם. זה מובן. היום: לחזור לשאלה מה הדוח מודד, ולזכור ששנה אחת היא לא זה. לפעם הבאה: שלוש השאלות כתובות מראש, ושואלים אותן לפני כל מעבר.

המשפט: "קראתי שפסיבי מסוכן, כי כולם שם." איך עונים לו: החשש להיות חלק מעדר מובן לגמרי. היום: לשאול מה בדיוק הסיכון, ומי מודד אותו. לפעם הבאה: לא מחליטים ביום שבו קוראים את הכותרת. על הימים האלה יש מאמר נפרד, על השקעה כשהחדשות מפחידות.

הדובר הבא ליד השולחן

מי שבוחר לפי הדובר המשכנע ביותר מחליף מחנה בכל פעם שמגיע דובר חדש, ובארוחת השישי הבאה כבר יהיה אחד. מי שיודע לקרוא את המחקר שומע את שניהם, ושואל שלוש שאלות במקום לנחש מי צודק.

"לא מספיק מבינים" הייתה תחושה של מי שעומד באמצע ויכוח בלי לדעת מה נמדד בו. כשאתם יודעים מה כל דרך עולה לכם ומה היא דורשת מכם, הדובר הבא הוא עוד דעה, לא עוד סיבה לעבור.

השבוע: להקליד ב-AlphaHome את דמי הניהול של כל חשבון מהדוח האחרון, ולסמן על דף ליד כל אחד "מחקה מדד", "מנוהל" או "לא יודעים". כל "לא יודעים" הוא שאלה לגוף המנהל, או בדיקה של המסלול בגמל-נט ובפנסיה-נט.