ירידות בבורסה מה עושים: מה קורה בראש כשהחיסכון באדום

יום שלישי, תשע בערב. הכותרות אדומות מהבוקר, ואתם פותחים את האפליקציה של קרן ההשתלמות "רק להציץ". המספר נמוך מזה של החודש שעבר. סוגרים. אחרי עשר דקות פותחים שוב, כאילו משהו זז מאז. שום דבר לא זז, חוץ מהבטן.

ביום כזה קל להאמין לשני משפטים. הראשון: "אנחנו פשוט לא בנויים לשוק ההון, אנשים רגועים לא מרגישים ככה". השני: "אם זה יורד, חייבים לעשות משהו, ועכשיו". ומשני המשפטים האלה צומחים שני פתרונות שנראים אחראיים: לבדוק כל שעה כדי "להיות על זה", או למכור כדי שהכאב ייגמר.

הירידה אמיתית. השווי באמת נמוך יותר היום, ואין סיבה להעמיד פנים שזה לא נוגע בכם. השאלה היא לא אם להרגיש משהו, אלא מתי ואיך מחליטים.

תיק השקעות בהפסד: מה הבטן אומרת, ומה עוד אתם יודעים

יש בכם צד שאומר: "די. אני לא רוצה להרגיש את זה עוד שבוע. אם נמכור, לפחות זה ייגמר". זו לא חולשה ולא פחדנות. כך אתם מגינים על עצמכם מעוד לילה של דאגה, והבדיקה החוזרת נותנת לכם משהו שאתם באמת צריכים: תחושה שאתם בשליטה, שאף אחד לא הפתיע אתכם.

ויש בכם צד אחר, שקט יותר ביום כזה, שזוכר למה הכסף הזה בכלל שם: חיסכון שאמור לגדול לאורך שנים, לפרישה, להון עצמי, לילדים. לא כדי להתעלם מהמספר, רק כדי שההחלטה עליו תתקבל ביום שבו אפשר לחשוב.

אין צורך להכריע מי מהם צודק, וכל מה שכתוב כאן נותן מקום לשניהם.

שנאת הפסד: למה הכאב גדול כל כך

הכאב הזה לא מעיד על חולשה. הוא מנגנון, ויש לו שם. במחקר של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן מ-1992 ("Advances in Prospect Theory") נאמד שהפסד מורגש בערך פי שניים מרווח באותו גודל. ירידה של 5,000 ₪ כואבת יותר ממה שעלייה של 5,000 ₪ משמחת. זה לא אתם. ככה אנשים בנויים.

ואז נכנס הגורם השני, והוא חשוב יותר, כי אותו אפשר לשנות: תדירות הבדיקה. שלמה בנרצי וריצ'רד תאלר תיארו ב-1995 את מה שהם קראו "שנאת הפסד קצרת רואי": מי שבודק השקעה לעיתים קרובות רואה בה יותר רגעים של הפסד, ולכן מרגיש אותה מסוכנת יותר, גם כשמדובר באותה השקעה בדיוק. בתיק שזז למעלה ולמטה, בדיקה יומית מגישה לכם הרבה ימים אדומים. בדיקה רבעונית מגישה פחות, ואותו מסלול נראה אחרת.

התחושה שאתם בסכנה גדלה עם מספר הפעמים שאתם מסתכלים, לא רק עם גודל הירידה. והאשמה לא אצלכם: הבדיקה התכופה נועדה להרגיע, ובפועל היא מזינה בדיוק את מה שהיא אמורה להרגיע.

איך נראה אצלכם יום אדום

כשהכותרות אדומות, מה הכי קרוב למה שקורה אצלכם?

בחרו את התשובה הקרובה אליכם. אין כאן תשובה שגויה.

פותחים את האפליקציה שוב ושובחושבים למכור כדי שזה ייגמרלא מסתכלים בכלל, ומקוויםבודקים ומרגישים די רגועים

שוק דובי בלי החלטות של יום אחד

המטרה צנועה בכוונה: קצב בדיקה שבחרתם בעצמכם, ומשפט אחד כתוב לימים האדומים. בלי לפתוח את האפליקציה בכל כותרת, בלי להחליט על מכירה באותו יום שבו ראיתם את המספר, ובלי להבטיח לעצמכם שלא תרגישו כלום. תרגישו. ההבדל הוא שלשאלה "למכור?" כבר יש מקום ויש תאריך. מה שאנשים מתארים אחרי שקבעו קצב הוא שהשאלה הזאת נשאלת מול התוכנית ולא מול המסך; התשובה עליה, ההחלטה שלכם.

זה מידע כללי ולא ייעוץ אישי. בחירת מסלול, ניוד או משיכה מקופת גמל או מקרן השתלמות הם ייעוץ פנסיוני לפי הדין כשהם ניתנים לאדם מסוים; המאמר מתאר איך המכשירים עובדים, ויועץ פנסיוני בעל רישיון יכול להסתכל על המקרה שלכם. לפי החוק, ייעוץ פנסיוני מחייב רישיון יועץ פנסיוני.

כמה פעמים לבדוק את התיק: ארבעה צעדים

צעד 1: תאריך אחד ברבעון

הדוח הרבעוני של הפנסיה והגמל מגיע ממילא ארבע פעמים בשנה. יש משקי בית שנצמדים אליו: יום אחד ביומן, בשבוע שאחרי שהדוח מגיע, שבו מעדכנים יתרות ומסתכלים. כשיש מתי לבדוק, אין צורך לבדוק עכשיו. בימים שבין לבין, האפליקציה של הקרן יכולה לחכות.

ב-AlphaHome: בעמוד הפנסיה (/app/pension) מקלידים את היתרה ודמי הניהול של כל חשבון מהדוח הרבעוני, ו"דורש תשומת לב" מסמן כשמגיע זמן הדוח הבא. היתרות נספרות בשווי הנקי של משק הבית לצד הנכסים והחסכונות, כך שירידה בחשבון אחד נמדדת מול התמונה כולה ולא לבד על המסך.

צעד 2: משפט "אם... אז..." שנכתב ביום רגוע

משפט אחד, על דף או בפתק משותף: "אם ביום הבדיקה החיסכון באדום, אנחנו...". ההמשך שלכם. יש מי שכותבים "מעדכנים את היתרה ובודקים אם משהו בחיים שלנו השתנה". יש מי שכותבים "קובעים שיחה עם יועץ פנסיוני בעל רישיון". את הכלל המלא, עם התנאים שלו, פורש המאמר על תזמון השוק.

צעד 3: להפריד את כסף החירום מהכסף הארוך

הרבה מהפחד ביום אדום הוא בעצם פחד על החודש: מה אם נצטרך את הכסף הזה? כשיש קרן חירום נפרדת, בכלי נזיל, הכסף לטווח ארוך מפסיק להיות התשובה למוסך הבא. ירידה בו עדיין לא נעימה, אבל היא לא מאיימת על שכר הדירה.

צעד 4: שני אנשים, יום אחד המתנה

יש משקי בית עם שני אנשים שכותבים לעצמם כלל: אף אחד לא מחליט לבד ביום אדום. רעיון למכירה או לשינוי מסלול מחכה אצלם יום אחד ונאמר בקול לשני. זה לא וטו, אלא 24 שעות בין הכותרת לבין הפעולה. אם זה מתאים לכם, ההחלטה שלכם.

לפני כל החלטה ביום אדום

• עבר לפחות יום מאז שראינו את המספר
• דיברנו על זה שנינו, או עם אדם נוסף שאנחנו סומכים עליו
• בדקנו אם נצטרך את הכסף הזה בשנים הקרובות
• שאלנו אם התוכנית השתנתה, או רק המחיר
• קראנו את המשפט שכתבנו מראש ליום כזה

0 מתוך 5 סומנו

למכור בירידות: מתי זה בדיוק מה שהתוכנית אומרת

מכירה היא לא בהכרח טעות, וגם לא בהכרח הצלה. לפעמים היא בדיוק מה שהתוכנית קבעה. אנשים שבוחנים שינוי מתארים בדרך כלל שלוש שאלות: מה האופק של הכסף הזה; האם צריך אותו בשנים הקרובות, לדירה, ללימודים, לפרישה שמתקרבת; והאם השתנה משהו בחיים או בתוכנית, ולא רק המחיר על המסך. מי שמגיע למסקנה שהכסף נחוץ בקרוב, או שרמת הסיכון כבר לא מתאימה לשלב שבו הוא נמצא, עשוי להחליט אחרת ממי שהאופק שלו רחוק. ההחלטה שלכם.

גם ההיסטוריה לא עונה על השאלה הזאת במקומכם. היו ירידות שהתאוששו מהר, והיו כאלה שלקחו שנים. היסטוריה איננה תחזית. מי שרוצה לראות מה מסלול מחזיק ואיך הוא התנהג, ימצא את הנתונים המפורסמים בגמל-נט ובפנסיה-נט של רשות שוק ההון.

כשמכרתם, כשלא מפסיקים לבדוק, וכשלא מסכימים

מכרתם ביום של בהלה. באותו רגע רציתם שהכאב ייפסק, וזה רצון אנושי לגמרי; המכירה חסכה לכם עוד יום של פחד. זה לא הופך אתכם לאנשים שלא יודעים להחזיק חיסכון. היום: לכתוב על דף מה הרגשתם ומה קרה, לפני כל צעד נוסף. מה שאנשים במצב הזה מתארים הוא שהם לא מוסיפים פעולה חפוזה שנייה, ובודקים את המצב מול התוכנית בשבוע שאחרי; ההחלטה שלכם. לפעם הבאה: משפט בכלל שלכם על יום של ירידה חדה, ואם זה מתאים לכם, גם יום המתנה.

"אנחנו לא מצליחים להפסיק לבדוק". הצורך בשליטה הוא לא בעיה, הוא רק מחפש כתובת. היום: להוציא את האפליקציה של הקרן מהמסך הראשי של הטלפון לחודש אחד. לפעם הבאה: התאריך הרבעוני ביומן, עם תזכורת, כך שלשליטה יש מקום קבוע.

אחד מכם רוצה למכור, והשני לא. זה לא ריב. זה אותו מתח מתחילת המאמר, רק שהפעם כל צד יושב באדם אחר. היום: כל אחד כותב את הסיבה שלו במשפט אחד, וקוראים אותם יחד. לפעם הבאה: את המשפט לימים האדומים כותבים ביחד, לפני היום האדום הבא.

קצב משלכם

מי שבודק כל שעה, מקבל כל שעה סיבה חדשה להחליט. מי שבודק ביום שבחר, מקבל שאלה אחת, בזמן שבו יש לו כוח לענות עליה. אם הקצב יישאר קצב הכותרות, סביר שגם התחושה תישאר כמו היום, וזה לא בגללכם; זה מה שהקצב הזה עושה. ואם אתם מתלבטים מה לעשות עם כסף חדש בתקופה כזאת, זו כבר שאלה אחרת, ויש לה מאמר משלה.

יום אדום יגיע שוב. הפעם הוא יפגוש קצב שבחרתם ומשפט שכתבתם ביום רגוע.

השבוע: לבחור תאריך אחד ברבעון לעדכון היתרות בעמוד הפנסיה ב-AlphaHome, ולכתוב על דף משפט אחד: "אם החיסכון באדום ביום שאנחנו בודקים, אנחנו..."