דילוג לתוכן

· 5 דקות קריאה

ניהול סיכונים במסחר: כלל ה-1% ו-1R בעסקה אחת

ניהול סיכונים במסחר: מגדירים 1R לפני העסקה, גוזרים גודל פוזיציה מהסטופ, קוראים תוצאות ב-R ולא בשקלים, וסופרים חריגות מהסטופ.

העסקה נראתה מצוינת. נכנסתם ב-50 ₪, המניה ירדה ל-47, ואמרתם לעצמכם שזו רק תנודה. ב-44 כבר לא יכולתם למכור, כי "עכשיו זה בטוח יחזור". ב-41 מכרתם, ובאותו ערב הבנתם שעסקה אחת מחקה את הרווח של החודש כולו.

סיפרו לכם שזה עניין של עצבים. שסוחרים טובים "יודעים לחתוך הפסדים" ואתם פשוט לא בנויים לזה. ושהפתרון הוא למצוא כניסות טובות יותר, כי אם תיכנסו נכון, לא תצטרכו לצאת.

יש בכם צד שלא רוצה סטופ בכלל. הוא אומר: "כל פעם ששמתי סטופ, המניה נגעה בו וחזרה. אני לא רוצה למכור בתחתית." והוא צודק לפעמים, וזה בדיוק מה שמסבך. הצד הזה שומר על תחושת השליטה: כל עוד לא מכרתם, לא הפסדתם באמת. התחושה אמיתית, והיא עולה כסף.

ויש בכם צד שיודע דבר אחד: הוא רוצה להישאר במשחק בעוד שנה, גם אחרי סדרה של עסקאות רעות.

ניהול סיכונים במסחר מתחיל לפני הכניסה

ההפסד הגדול לא קרה כי אתם חלשים. הוא קרה כי לא היה מספר. לפני הכניסה לא הייתה תשובה לשאלה "כמה אני מוכן להפסיד בעסקה הזאת", ולכן כל מחיר בדרך למטה נראה כמו מקום סביר להמשיך לחכות. החלטה שלא התקבלה מראש מתקבלת מחדש בכל טיק, ובכל פעם בתנאים גרועים יותר.

המספר הזה נקרא 1R: יחידת סיכון אחת. כלל ה-1% אומר שהיא שווה 1% משווי התיק. בתיק של 100,000 ₪, 1R = 1,000 ₪. זה הסכום שאתם מוכנים להפסיד אם העסקה נכשלת, ולא שקל יותר.

גודל פוזיציה נגזר מהסטופ, לא מהביטחון

ברגע שיש 1R, גודל הפוזיציה כבר לא החלטה רגשית. הוא חישוב:

נתוןערך
שווי התיק100,000 ₪
1R (1%)1,000 ₪
מחיר כניסה50 ₪
סטופ47 ₪
סיכון למניה3 ₪
כמות1,000 ÷ 3 = 333 מניות
שווי הפוזיציה333 × 50 = 16,650 ₪

שימו לב מה קרה: הסטופ קבע את הכמות. סטופ רחוק יותר, למשל 45 ₪, נותן 5 ₪ סיכון למניה ו-200 מניות בלבד. סטופ צר יותר נותן פוזיציה גדולה יותר. הסיכון בשקלים נשאר 1,000 ₪ בכל מקרה.

לקרוא תוצאות ב-R, לא בשקלים

עסקה שנסגרה ברווח של 2,000 ₪ היא +2R. עסקה שנסגרה בסטופ היא −1R. מכאן והלאה, זו השפה. ב-R רואים מיד את מה ששקלים מסתירים:

10 עסקאותחישובתוצאה
4 רווחיות ב-+2R4 × 2+8R
6 מפסידות ב-−1R6 × (−1)−6R
סה"כ+2R = 2,000 ₪

40% הצלחה, ובכל זאת רווח. זה עובד רק אם 6 המפסידות באמת נעצרות ב-−1R.

יעד שמתאים לאיך שאתם באמת סוחרים

המטרה: תוך חודש, כל עסקה נפתחת עם 1R מוגדר וגודל פוזיציה שנגזר ממנו, בלי לוותר על העסקאות שאתם אוהבים, בלי לשנות אסטרטגיה, ובלי להרגיש שהסטופ "גונב" לכם עסקאות.

גם מי שלא רוצה סטופ צר מקבל כאן משהו: הסטופ יכול להיות רחוק. רק שאז הפוזיציה קטנה יותר. זו עסקה הוגנת.

השלבים: מהמספר הראשון לסטטיסטיקה

שלב 1: לקבוע את 1R, פעם אחת

תחליטו: 1% משווי התיק בתחילת החודש, או סכום קבוע. אם התיק קטן ואתם רק מתחילים, סכום קבוע קל יותר לתפיסה. תרשמו אותו במקום שתראו לפני כל עסקה. זה הצעד של השבוע: מספר אחד, כתוב, ושום דבר אחר.

ב-AlphaHome: יחידת הסיכון נקבעת ברמת התיק ביומן המסחר: 1R כאחוז משווי התיק בתחילת החודש, ברירת המחדל 1%, או סכום קבוע. הרישום ביומן הוא תיעוד בלבד; הוא לא שולח פקודה לשום ברוקר.

שלב 2: לחשב כמות לפני כל כניסה

חמישה מספרים: כניסה, סטופ, סיכון למניה, 1R, כמות. החישוב נעשה לפני הפקודה, לא אחריה, וכלל פשוט עוזר: אין כמות כתובה, אין פקודה. אחרי חודש זה לוקח 20 שניות.

שלב 3: לרשום כל יציאה ב-R

בכל סגירה, תרשמו את התוצאה ב-R ואת סיבת היציאה: סטופ, יעד, או החלטה. עסקה שנסגרה ב-−1.5R היא לא "הפסד של 1,500 ₪". היא חריגה מהסטופ של חצי R, וזה נתון.

ב-AlphaHome: כל עסקה מקבלת R-multiple אוטומטית מהמילויים ומיחידת הסיכון של התיק, והאנליטיקה מציגה את התפלגות התוצאות ב-R.

שלב 4: לספור חריגות, לא רק הפסדים

פעם בחודש תספרו כמה עסקאות נסגרו מתחת ל-−1R, וכמה מתחת ל-−2R. זה המדד שהכי קשור לתיקים שהתפוצצו. תראו מה קורה לטבלה שלמעלה אם 2 מתוך 6 העסקאות המפסידות נסגרו ב-−2.5R במקום ב-−1R: 4 × (−1) + 2 × (−2.5) = −9R. עם +8R מהרווחיות, החודש נגמר ב-−1R. אותן כניסות, אותו אחוז הצלחה, והרווח נעלם.

ב-AlphaHome: האנליטיקה סופרת חריגות ממשמעת הסטופ מתחת ל-−1R ומתחת ל-−2R. שני המספרים האלה, לא אחוז ההצלחה, הם מה שכדאי לפתוח ראשון בסקירה החודשית.

איפה זה נתקע, ומה מחזיר אתכם למסלול

הרגע הקשה: הזזתם את הסטופ "רק הפעם", והפעם נגמרה ב-−3R. מה עוזר: זה לא אומר שהשיטה לא עובדת; זה אומר שהרצון לא למכור ניצח לרגע, וזה קורה לכל מי שמתחיל. היום: תרשמו את העסקה עם תג "הזזת סטופ" ואת התוצאה ב-R, בלי לייפות. להבא: סוחרים שעברו את זה מתארים סטופ שהם מוכנים לחיות איתו מראש; כשהוא מרגיש צר, הוא מתרחק והכמות קטנה, לא להפך.

הרגע הקשה: הפוזיציה קטנה מדי ביחס למה שרציתם, ואתם מרגישים שאתם "מבזבזים" עסקה טובה. מה עוזר: 333 מניות במקום 1,000: ככה בדיוק נראה 1%, וההרגשה הזאת היא סימן שהחישוב עובד. היום: תרשמו את העסקה כרגיל. להבא: בסוף החודש תבדקו כמה R היא נתנה, ותשוו לתחושה שהייתה לכם בכניסה; ביטחון בעסקה הוא לא נתון בנוסחה, והטבלה תזכיר לכם את זה טוב יותר מכל משפט.

הרגע הקשה: סדרה של 5 סטופים ברצף. −5R. אתם רוצים להכפיל את הפוזיציה כדי "להחזיר". מה עוזר: −5R בתיק של 100,000 ₪ זה 5,000 ₪, והתיק עדיין 95% שלם. זה מה ש-1% קונה לכם: את היכולת לספוג רצף ולהישאר. היום: יום הפסקה ומעבר על 5 העסקאות ביומן, אחת-אחת, עם תג לכל אחת. להבא: מי שעובר רצף כזה מתאר פתיחה של העסקה הבאה באותו 1R, לא בכפול; אחרי רצף הפסדים גודל הפוזיציה יורד קצת יחד עם שווי התיק, לא עולה.

מי רואה את החריגות

ניהול סיכונים לא מחזיק מעמד לבד. הוא מחזיק מעמד כשהמספרים גלויים. הון המסחר נספר בשווי הנקי של משק הבית, ליד הדירה והחיסכונות, ומי שחולק איתכם את הבית רואה את אותה שורה. הסקירה החודשית לא שואלת "כמה הרווחת". היא שואלת כמה עסקאות עברו את הסטופ, ושאלה שמישהו אחר רואה קשה יותר לדלג עליה.

זה משנה את מי שאתם: לא "סוחר שמנסה לנחש נכון", אלא מי שיודע כמה הוא מסכן לפני שהוא לוחץ. החודש הראשון שבו שני מספרי החריגות עומדים על אפס הוא חודש שאתם רוצים לראות.

דבר אחד לעשות השבוע

תפתחו את AlphaHome, תרשמו את ההכנסות וההוצאות הקבועות של החודש, ותראו כמה באמת פנוי להוצאה. כל מה שכתוב במאמר מתחיל מהמספר הזה.