פסיכולוגיה של מסחר: חמש הטעויות שחוזרות
פסיכולוגיה של מסחר: אחוז הצלחה הוא לא הציון, חמש הטעויות שחוזרות, מסחר נגד המגמה שבעצמכם כתבתם, ושעות היום שכדאי לדלג עליהן.
ביום שלישי בבוקר הפסדתם בעסקה הראשונה. עד הצהריים פתחתם עוד 3, כולן "כדי להחזיר", ועד סגירת המסחר ההפסד כבר גדול פי 4. בערב, כשקראתם את הגרף שוב, ראיתם שהמגמה הייתה למטה כל היום, ושבעצמכם כתבתם את זה בבוקר בתוכנית.
סיפרו לכם שזה עניין של שליטה עצמית. שסוחרים טובים הם "קרים" ואתם פשוט רגשיים מדי. ושהפתרון הוא מדיטציה, או ספר על משמעת, או להפסיק לסחור עד שתהיו אדם אחר.
יש בכם צד שמסרב להיות "קר". הוא אומר: "אני לא רובוט. הפסדתי ורציתי להחזיר, זה אנושי." והוא צודק. הפחד אחרי הפסד והחמדנות אחרי רווח הם לא באגים; הם המנגנון שמאפשר לכם לחצות כביש. הצד הזה שומר על הכבוד העצמי שלכם: כל עוד ההפסד הוא "רק רגש", הוא לא אומר כלום על היכולת שלכם.
ויש בכם צד שרוצה משהו צנוע: לזהות את הרגע שבו הרגש לוקח את ההגה, לפני העסקה ולא אחריה.
אחוז הצלחה הוא לא הציון
זה לא עבד, ולא בגלל אופי. זה לא עבד כי מדדתם את הדבר הלא נכון. סוחרים מתחילים סופרים כמה עסקאות הצליחו. אבל אחוז הצלחה לא אומר כלום בלי הרווח הממוצע וההפסד הממוצע. השילוב של שלושתם נקרא תוחלת, וקוראים אותה ב-R, יחידת הסיכון של העסקה.
| סוחר | אחוז הצלחה | רווח ממוצע | הפסד ממוצע | 10 עסקאות |
|---|---|---|---|---|
| א' | 70% | +0.5R | −2R | 7 × 0.5 − 3 × 2 = −2.5R |
| ב' | 40% | +2R | −1R | 4 × 2 − 6 × 1 = +2R |
סוחר א' "צודק" ברוב הפעמים ומפסיד. סוחר ב' טועה ברוב הפעמים ומרוויח. ההבדל הוא לא בניתוח הטכני, אלא במה שקורה אחרי הכניסה, כשהרגש מחליט מתי לצאת. הפחד סוגר רווחים מוקדם (+0.5R במקום +2R). התקווה מחזיקה הפסדים (−2R במקום −1R). זו כל הפסיכולוגיה של מסחר בטבלה אחת.
חמש הטעויות שחוזרות
אחרי 30 עסקאות, כמעט כל סוחר מגלה שרוב ההפסדים שלו מגיעים מ-2 או 3 טעויות שחוזרות, לא מ-30 טעויות שונות. הרשימה הקצרה:
- עסקת נקמה. כניסה תוך דקות אחרי הפסד, בלי אות, כדי "להחזיר".
- הזזת הסטופ. ההפסד המתוכנן היה 1R, והפך ל-2R או 3R כי "זה יחזור".
- גודל פוזיציה מנופח. עסקה שאתם "בטוחים" בה מקבלת כפול, ודווקא היא נכשלת.
- רדיפה אחרי המחיר. המניה כבר זזה, ואתם נכנסים מאוחר, עם סטופ רחוק מדי.
- מסחר נגד המגמה שכתבתם. בבוקר כתבתם "מגמה יורדת". בצהריים קניתם לונג.
תסתכלו על יום שלישי ההוא: 4R הלכו על טעות 1 ועל טעות 5. לא על ניתוח גרוע. על שתי טעויות עם שם.
מה תקבלו, בלי להפוך לרובוט
המטרה: תוך חודשיים, לדעת מהן 2 הטעויות שעולות לכם הכי הרבה ב-R, ולהוריד את התדירות שלהן בחצי, בלי להפסיק להרגיש, בלי לסחור פחות ממה שאתם רוצים, ובלי קורס משמעת.
הפחד והחמדנות נשארים. הם פשוט מקבלים שם, תג, ומספר ליד.
השלבים: מהרגש לנתון
שלב 1: רשימת תגים של 5 טעויות, לא יותר
תכתבו את 5 הטעויות מלמעלה, ואם יש לכם טעות משלכם שלא ברשימה, תחליפו אחת. מעל 6 תגים, אף אחד כבר לא מתייג. אחרי כל עסקה שנסגרה, תג אחד או אפס. זה הצעד של השבוע, ולוקח 5 דקות.
ב-AlphaHome: כל עסקה ביומן המסחר מקבלת תגי טעות, סיבת יציאה ומסקנה. תצוגת האנליטיקה מסכמת את התגים בטבלת טעויות, עם התוצאה ב-R לכל תג, כך שרואים איזו טעות עולה הכי הרבה, ולא רק איזו הכי תכופה.
שלב 2: לכתוב את המגמה לפני הפתיחה
לפני פתיחת המסחר, משפט אחד: מה המגמה היום לפי מה שאתם רואים. עולה, יורדת, או בלי כיוון. זה לוקח 30 שניות, וזה הופך את טעות מספר 5 מרגש לעובדה שאפשר לבדוק.
ב-AlphaHome: היומן מזהיר כשעסקה שרשמתם הולכת נגד המגמה שבעצמכם תיעדתם. האזהרה לא חוסמת כלום, ורישום ביומן לא שולח שום פקודה. היא רק מוודאת שלא תוכלו להגיד "לא שמתי לב".
שלב 3: השעות שלכם
אחרי 30 עסקאות, תבדקו את התוצאה לפי שעת היום. לרוב הסוחרים יש שעה או שתיים שבהן התוחלת שלילית באופן עקבי, בדרך כלל אחרי רצף הפסדים או כשהריכוז יורד. אין כאן מספר כללי; המספר הוא שלכם. כשמצאתם את השעה, לא סוחרים בה. זו הפעולה עם התשואה הגבוהה ביותר בכל המאמר, וגם הקלה ביותר.
ב-AlphaHome: האנליטיקה מציגה ביצועים לפי שעה, יחד עם לונג מול שורט ולפי אסטרטגיה, כך שהשעה שכדאי לדלג עליה עולה מהנתונים שלכם ולא מכלל אצבע.
שלב 4: הסקירה החודשית, תג אחד לחודש
בסוף החודש בוחרים תג אחד, זה שעלה הכי הרבה ב-R, ורק אותו מנסים להוריד בחודש הבא. לא חמישה. אחד. בחודש שאחרי, תג אחר. סוחרים שמחזיקים בזה מתארים שהתג הראשון יורד הכי מהר, פשוט כי סוף-סוף מישהו סופר אותו.
איפה זה נתקע, ומה מחזיר אתכם למסלול
הרגע הקשה: יום כמו יום שלישי ההוא. עסקת נקמה, ואז עוד אחת, ו-4R הלכו. מה עוזר: זה לא אומר שאתם "לא בנויים למסחר". זה אומר שהרגש הגיע לפני התג, וזה קורה לכל מי שעדיין לא נתן לו שם. היום: תרשמו את כל העסקאות של היום עם התג הנכון, גם אם זה מביך, ותסגרו את המסך. להבא: כלל אחד שסוחרים מתארים, שני הפסדים ברצף והמחשב נסגר עד מחר, כתוב על פתק ליד המסך לפני הפתיחה.
הרגע הקשה: חודש בלי תגים. סחרתם, רשמתם כניסות ויציאות, אבל את שדה הטעות השארתם ריק, כי "לא הייתה טעות". מה עוזר: "לא הייתה טעות" ב-15 עסקאות ברצף זה בעצמו נתון, ולא על המסחר אלא על הרישום. היום: תעברו על העסקאות שנסגרו מתחת ל-−1R ותשאלו על כל אחת מה קרה. להבא: תג לא מאשים, הוא רק נותן שם; ואם הרשימה לא מתאימה לטעויות שלכם, תחליפו תג במקום להשאיר את השדה ריק.
הרגע הקשה: חודש מצוין, +6R, ובחודש שאחריו הפוזיציות גדלו מעצמן. מה עוזר: זו החמדנות, והיא הגיעה בדיוק כמו שהיה צפוי; לא בגלל אופי, אלא כי חודש טוב מרגיש כמו הוכחה. היום: תבדקו את שווי הפוזיציות של החודש מול 1R של התיק, ותחזירו את הכמות לחישוב. להבא: הסקירה החודשית אחרי חודש טוב מקבלת את אותן 15 דקות כמו אחרי חודש רע, ואולי קצת יותר.
מי רואה את התגים
מסחר נעשה לבד, אבל הפסיכולוגיה שלו לא חייבת להישאר בראש שלכם. כשהון המסחר נספר בשווי הנקי של הבית ובן או בת הזוג רואים את אותה סקירה חודשית, ה"החזרתי בערב" נהיה פחות מפתה. לא כי מישהו מפקח, אלא כי המספר כבר לא רק שלכם.
ומי שאתם משתנה: לא "סוחר רגשי" ולא "סוחר קר", אלא סוחר שיודע איזו טעות הוא עושה, מתי, ובכמה. הרגע שבו טבלת הטעויות מראה שהתג המוביל שלכם ירד לאפס בחודש שלם הוא רגע ששווה לחכות לו.