לכל המאמרים

צמיחת הון · · 5 דקות קריאה

משכורת גבוהה ואין חסכונות: למה הכנסה היא עוד לא הון

משכורת גבוהה ועדיין אין חסכונות? הבינו למה הכנסה והון הם שני מספרים שונים, ואיך משפחות מתחילות למדוד את מה שנשאר בסוף החודש.

דצמבר, ערב רגיל. שניכם מול המחשב, דף החשבון פתוח, ומישהו שואל בשקט, בלי שום האשמה: "רגע, לאן זה הלך השנה?"

אין בשאלה הזאת בושה, רק תמיהה אמיתית. שתי משכורות טובות, חופשה בקיץ, רכב חדש יחסית, חוגים לילדים, ארוחה בחוץ כשמתחשק. שום דבר מוגזם, שום דבר שמישהו היה קורא לו בזבוז. ובכל זאת, היתרה בסוף השנה דומה מאוד ליתרה שהייתה בתחילתה.

משכורת גבוהה ואין חסכונות זה מצב מוכר, והוא מגיע כמעט תמיד עם שני הסברים מוכנים. הראשון: "אנחנו פשוט לא טיפוסים של כסף". השני: "עוד העלאה אחת, עוד בונוס, ואז זה יסתדר". שני ההסברים נשמעים הגיוניים. שניהם משאירים אתכם בדיוק באותו מקום.

מרוויחים טוב ונשארים במקום: מה כל צד בכם רוצה

יש בכם צד שרוצה ביטחון: לדעת שאם משהו יקרה בעבודה יש כרית, שבעוד עשר שנים יהיה הון ולא רק תלוש, שהמאמץ של היום נאסף למקום כלשהו.

ויש צד שמעדיף לא להסתכל. "אנחנו עובדים קשה ומרוויחים יפה. למה לקלקל את זה בטבלאות?" אין בזה עצלנות ואין בזה חוסר אחריות. יש בזה משהו אמיתי שאתם שומרים עליו: ההכנסה הגבוהה היא גם ההוכחה שהצלחתם, והתחושה של "מסודרים" באה איתה. בדיקה של מה שנשאר מאיימת בדיוק על התחושה הזאת.

אין כאן צד אחד שטועה. אתם רוצים עתיד, ואתם רוצים גם ליהנות מההווה בלי להרגיש שנכשלתם. כל דרך שמתעלמת מאחד הרצונות האלה תיגמר מהר. הדרך שבמאמר הזה לא מבקשת מכם לוותר על אף אחד מהם.

לאן הולכת המשכורת: הסתגלות, לא חולשה

כשההכנסה עולה, ההוצאות עולות איתה, כמעט בלי שמישהו מחליט. מה שהיה פינוק לפני שנתיים הופך לרגיל תוך כמה חודשים. חוקרי פסיכולוגיה מתארים את זה כהסתגלות: אנחנו מתרגלים לרמת חיים חדשה, והיא מפסיקה להרגיש כמו תוספת (פרדריק ולוונשטיין, 1999). המינוי שנוסף, הרכב שהתחלף בגדול יותר, הקניות בסופר שהתרחבו. כל אחד מהם הגיוני לבד.

גם בבית שמרוויח טוב, הכנסה והון הם לא אותו דבר. בספר "The Millionaire Next Door" תיארו החוקרים תומס סטנלי וויליאם דנקו (1996) משקי בית אמריקאיים שבהם הכנסה גבוהה והון גבוה לא תמיד הלכו יחד: חלק ממי שהרוויחו הרבה צברו מעט, וחלק ממי שצברו הון חיו על הכנסה צנועה יחסית.

זו לא חולשה שלכם. חסר מספר. התלוש מראה כמה נכנס. דף החשבון מראה מה יש היום. אף אחד מהם לא מראה את הדבר שבונה הון: כמה נשאר אצלכם בסוף כל חודש, ולאן זה הלך.

הכנסה מול הון: זרם ומאגר

הכנסה היא זרם. הון הוא מאגר. משפחה שמודדת רק את הזרם יכולה לראות אותו גדל משנה לשנה, ולא לדעת בכלל אם המאגר מתמלא. ההפרש בין מה שנכנס למה שיצא הוא הצינור היחיד שמחבר ביניהם.

הנה דוגמה של משק בית עם שתי משכורות, שלושה חודשים אחורה:

חודשנכנסיצאנשאר
יולי28,400 ₪27,900 ₪500 ₪
אוגוסט28,400 ₪31,200 ₪מינוס 2,800 ₪
ספטמבר30,100 ₪28,600 ₪1,500 ₪

כמעט 87,000 ₪ נכנסו בשלושה חודשים. בסוף נשארו מינוס 800 ₪. אף אחד מהחודשים לא הרגיש כמו חודש רע, ובתלוש הכול נראה מצוין. המספר שאתם מחפשים לא נמצא בתלוש. הוא נמצא בהפרש.

שני מספרים, שתי תמונות של אותו חודש

היבטמודדים מה נכנסמודדים מה נשאר
השאלהכמה הרווחנו החודשכמה נשאר אצלנו ולאן זה הלך
אחרי העלאההמספר עולה ומרגיש כמו התקדמותרואים אם ההפרש גדל או שההוצאות הדביקו אותו
חודש במינוסלא נראה, כי התלוש לא השתנהנראה מיד, ואפשר לבדוק מה קרה
מה זה אומר על ההוןכמעט כלוםמגמה, חודש אחרי חודש

מודדים מה נכנס

השאלה
כמה הרווחנו החודש
אחרי העלאה
המספר עולה ומרגיש כמו התקדמות
חודש במינוס
לא נראה, כי התלוש לא השתנה
מה זה אומר על ההון
כמעט כלום

מספר אחד בחודש, בלי דיאטת כסף

המטרה כאן צנועה בכוונה: לדעת בכל חודש כמה נשאר לכם ולאן הוא הלך. בלי לחכות להעלאה הבאה. בלי חודש אחד של קיצוצים שנגמר בפיצוי. ובלי לוותר על מה שעושה את החודש שלכם נעים.

מדידה לבדה לא בונה הון, ואף אחד לא יכול להבטיח שהיא תעשה את זה. מה שהיא כן עושה: מראה לכם איפה ההון נבנה, ואיפה הוא דולף, במקום לנחש.

איך רואים את מה שנשאר, חודש אחרי חודש

צעד ראשון: שלושה חודשים אחורה. לא שנה, לא תקציב חדש. שלושה מספרים. כמה נכנס, כמה יצא, וההפרש. אם רוב החודשים במינוס או קרוב לאפס, זה לא פסק דין. זה נתון התחלתי, וכל מה שבא אחריו נמדד מולו.

ב-AlphaHome: בעמוד ההכנסות ובעמוד ההוצאות יש גרף חודשי, עמודה לכל חודש בשנה הקלנדרית. כל גרף מראה רק את הצד שלו, אז את ההפרש מחשבים על דף, חודש מול חודש. אם שלושת החודשים חוצים את ינואר, עוברים לחודש מהשנה הקודמת כדי לראות את העמודות שלה.

צעד שני: שם לכל שקל שנשאר. שקל בלי שם מוצא לעצמו תפקיד, בדרך כלל הוצאה. ברגע שההפרש החודשי חיובי, תנו לו כתובת לפני שההוצאות מגיעות אליו: "כרית ביטחון", "החופשה של הקיץ הבא", "הרכב הבא". יעד חיסכון עם שם וסכום עושה את זה ב-AlphaHome, עם סרגל התקדמות שאפשר לראות.

צעד שלישי: פעם בחודש, עולה, יורד או עומד. לא ניתוח, רק כיוון. בדשבורד יש חלוקה של החודש הנוכחי להכנסה, הוצאות קבועות והוצאות משתנות, וזה מספיק כדי לראות מה זז. ערב קבוע אחד בחודש, רבע שעה, שניכם. אם תרצו מבנה לערב הזה, יש לנו טקס סיכום חודש.

צעד רביעי: ההעלאה הבאה. כשהיא תגיע, השאלה היא לא כמה היא, אלא כמה ממנה תופיע בהפרש. על הכלל שמחליטים לפני שהיא נכנסת כתבנו מאמר נפרד, העלאת רמת חיים אחרי העלאה במשכורת.

ב-AlphaHome: אפשר לשאול את העוזר "מה השווי הנקי שלנו?" ולראות את המאגר עצמו, לא את הזרם. ההפרש החודשי הוא מה שמזיז את המספר הזה לאורך זמן. על החישוב המלא כתבנו במדריך לשווי נקי.

חודש שבו נשאר אפס, או פחות

זה יקרה. חודש של חגים, טיפול ברכב, חתונה של חברים. חודש במינוס הוא לא כישלון של השיטה. הוא בדיוק מה שהשיטה נועדה להראות.

מה עושים היום: מסתכלים על שלוש הקטגוריות הגדולות של החודש, ושואלים על כל אחת שאלה אחת, "היה צפוי או הפתיע אותנו?". לא מקצצים, לא מתחייבים לכלום. רק מסמנים.

מה משנים לחודש הבא: הוצאה שהפתיעה פעם אחת, כמו ביטוח רכב שנתי, תפתיע שוב בשנה הבאה. רושמים אותה מראש, ואז החודש ההוא כבר לא נראה כמו נפילה.

ומה אם אחד מכם לא רוצה להסתכל? אל תכריחו. הראו שלושה מספרים, לא דוח. מספר אחד ברור מפחיד בדרך כלל פחות מערפל. לפעמים התמונה טובה ממה שדמיינתם, לפעמים פחות, אבל היא תמיד ברורה יותר.

מ"כמה אנחנו מרוויחים" ל"כמה נשאר לנו"

אותה הכנסה, אותה דרך למדוד אותה, תביא כנראה את אותה תוצאה בדצמבר הבא. לא כאיום, פשוט כי לא השתנה כלום. מה שמשנה את התמונה הוא לא תלוש גדול יותר, אלא מספר אחר שאתם מסתכלים עליו.

שום דבר מזה לא מבקש מכם להפוך לאנשים אחרים. הוא מבקש רק להחליף שאלה: לא "כמה אנחנו מרוויחים", אלא "כמה נשאר לנו, ולאן הוא הולך". בית ששואל את השאלה הזאת כל חודש רואה את ההון שלו נבנה, או רואה בדיוק למה לא, ויכול לעשות עם זה משהו. ובדצמבר הבא, כשמישהו ישאל לאן הלכה השנה, תהיה לכם תשובה.

השבוע, רק זה:

שלושת המספרים של השבוע

0 מתוך 4 סומנו

דבר אחד לעשות השבוע

תפתחו את AlphaHome, תרשמו את ההכנסות וההוצאות הקבועות של החודש, ותראו כמה באמת פנוי להוצאה. כל מה שכתוב במאמר מתחיל מהמספר הזה.