לכל המאמרים

שוק ההון · · 5 דקות קריאה

מסחר יתר: לספור את העסקאות שמחוץ לתוכנית, ומה כל אחת עולה

מסחר יתר לא מרגיש כמו טעות בזמן אמת. איך מסמנים ביומן עסקאות שלא היו בתוכנית הכתובה, וסופרים בסוף החודש כמה R ועמלות הן עלו.

סוף החודש. אתם פותחים את היומן וגוללים. ועוד גוללים. עשרות עסקאות, כל אחת עם שעה, כיוון ותוצאה. הרגשתם עסוקים כל החודש, מעורבים, עם היד על הדופק. והחשבון לא זז, או ירד. ומול חלק מהשורות אין לכם זיכרון ברור למה בכלל נפתחו.

המסקנה שעולה מהר מדי היא "אנחנו לא מספיק טובים בזה". והפתרון שמגיע איתה מוכר: עוד שעות מול המסך, עוד אסטרטגיה, עוד עסקאות, כדי "להחזיר". אם החודש לא הצליח, כנראה צריך פשוט להתאמץ יותר.

יש בכם צד שרוצה מסחר ממושמע, שעומד בתוכנית שכתבתם. ויש בכם צד שרוצה אקשן. עסקה פתוחה מרגישה כמו עבודה; ישיבה בצד מול המסך מרגישה כמו יום מבוזבז. ואחרי הפסד מתעורר הרצון להחזיר מיד, כי ככה לא צריך לשבת עם ההפסד. זה אנושי לגמרי.

למה מסחר יתר לא מרגיש כמו טעות בזמן אמת

זו לא חולשה ולא חוסר כישרון. זה מנגנון. פעילות מרגישה כמו התקדמות, כי היא נותנת משהו לעשות. כל עסקה לבדה נראית הגיונית ברגע שנפתחה. מסחר יתר לא קורה בעסקה אחת; הוא קורה בסכום, ואת הסכום רואים רק בסוף החודש, אם בכלל.

ויש לזה מחיר שמצטבר בשקט. כל עסקה עולה עמלה ודורשת החלטה. בראד ברבר וטרנס אודין בדקו חשבונות של משקיעים פרטיים בארצות הברית, ובמאמר "Trading Is Hazardous to Your Wealth", שפורסם ב-Journal of Finance בשנת 2000, מצאו שמי שסחרו הכי הרבה השיגו פחות, אחרי עלויות, ממי שסחרו פחות. החוקרים הצביעו על ביטחון יתר כהסבר: נטייה אנושית רגילה, לא פגם אישי. זה מחקר על משקיעים פרטיים ולא על סוחרים יומיים, אבל הכיוון מוכר.

עסקה שלא הייתה בתוכנית היא לא כישלון אישי. היא שורה שאפשר לספור. ומה נחשב "בתוכנית" לא מגיע מספר, ממאמר או ממספר עסקאות שמישהו אחר קבע. הוא מגיע מתוכנית המסחר הכתובה שלכם.

עסקאות מחוץ לתוכנית: שני מספרים בסוף החודש

היעד: בסוף כל חודש, כמה עסקאות היו מחוץ לתוכנית הכתובה, וכמה R ועמלות הן עלו. בלי להוסיף עוד שעה של ניתוח, בלי לוותר על הסגנון שלכם, ובלי לקבוע מספר עסקאות "נכון". מה שסוחרים שסופרים כך מתארים הוא שהמספר עצמו מקטין את הדחף בפעם הבאה. אם ואיך לסחור, ההחלטה שלכם.

מסחר בשוק ההון כרוך בסיכון גבוה. המאמר הזה עוסק בהרגל של תיעוד, ולא ממליץ לסחור, ולא ממליץ על אסטרטגיה או על מספר עסקאות.

תוכנית כתובה, תגית אחת וספירה חודשית

שלב 1: תוכנית מסחר כתובה, בשלושה משפטים

אי אפשר לסמן עסקה "מחוץ לתוכנית" בלי תוכנית. היא לא צריכה להיות מסמך; שלושה משפטים מספיקים, והם שלכם:

תוכנית המסחר שלנו, בשלושה משפטים (ורביעי אם רוצים)

0 מתוך 4 סומנו

איך מגדירים את יחידת הסיכון עצמה, R, מוסבר במאמר על כלל ה-1%.

שלב 2: תגית אחת, "מחוץ לתוכנית"

ביומן יש תפריט טעויות, ואפשר להוסיף לו תגית משלכם. מוסיפים אחת, "מחוץ לתוכנית", ומסמנים בה כל עסקה שלא עומדת באחד משלושת המשפטים. לא שופטים את העסקה, ולא שואלים אם הרוויחה. רק: האם היא הייתה בתוכנית.

ב-AlphaHome: ביומן המסחר, ב"הגדרות היומן" תחת "תפריטים", עורכים את תפריט הטעויות ומוסיפים "מחוץ לתוכנית". בתחקיר של כל עסקה מתייגים אותה מהתפריט, ובשדה "מסקנות" כותבים משפט אחד על מה שקדם לה.

שלב 3: בסקירה החודשית, לספור ולסכם

יומן המסחר נפתח על החודש הנוכחי, וזה בדיוק ההיקף שצריך. בסוף החודש, בתצוגת הניתוח, "פילוח טעויות" מראה כמה פעמים כל תגית חזרה החודש. זה המספר הראשון. את השני עושים על דף: עוברים ביומן על העסקאות המסומנות, ומחברים את ה-R ואת העמלות שלהן.

מה סופריםאיפהמספר להמחשה בלבד
כמה עסקאות מחוץ לתוכניתפילוח טעויות, בתצוגת הניתוח14
כמה R הן הניבו יחדעל דף, מהשורות ביומןמינוס 3.5R
כמה עמלות הן עלועל דף, מהשורות ביומן420 ₪

שלוש שורות. לא עוד דוח, לא עוד גרף.

שלב 4: לקרוא אותן לפי שעה ולפי מה שקדם להן

אחרי הספירה, שאלה אחת: מתי הן קרו. במסקנות שכתבתם מופיע מה קדם לכל אחת: הפסד, שעמום, חדשות. וכשמסדרים את העסקאות המסומנות לפי שעה, סוחרים שעושים את זה מתארים לא פעם דפוס של שעה אחת או של מצב רוח אחד. על השעות שסוחרים בוחרים לדלג עליהן, ועל תיוג טעויות בכלל, יש מאמר על פסיכולוגיה של מסחר.

ב-AlphaHome: בתצוגת הניתוח של יומן המסחר יש ביצועים לפי שעה ופילוח טעויות לחודש, ובתצוגת הסקירה החודשית כותבים את המסקנות של החודש כולו.

שלב 5: החלטה אחת לחודש הבא

לא חמש. אחת. סוחרים כותבים למשל "אחרי שתי עסקאות מפסידות ברצף, היום נגמר", או "לא נכנסים בשעה הראשונה". כותבים אותה במסקנות של הסקירה החודשית, ובסוף החודש הבא בודקים אם המספר זז. מה לכתוב בה, ההחלטה שלכם.

כשהחודש יצא עמוס מהתוכנית

"חודש של עסקאות נקמה". עסקאות הנקמה חסכו לכם את הישיבה עם ההפסד, וזה צורך אמיתי. היום: לסמן אותן. לא למחוק ולא להסתיר; הן המידע הכי שימושי בחודש. לפעם הבאה: משפט בתוכנית, "אחרי הפסד של 1R, אנחנו...", שנכתב עכשיו, ביום רגוע.

"שכחנו לסמן שבועיים". זו עייפות מעוד משימה, וזה מובן אחרי יום ארוך מול המסך. היום: לסמן רק את העסקאות של היום, בלי להשלים את כל השבועיים. לפעם הבאה: מסמנים ברגע שסוגרים את העסקה, יחד עם המסקנה.

המספר יצא גבוה, והוא מביך. מספר גבוה בחודש הראשון הוא לא ציון, הוא נקודת פתיחה. הוא היה שם גם בלי הספירה, רק בלי שם. היום: לכתוב אותו ליד התאריך. לפעם הבאה: להשוות רק לחודש הקודם שלכם, לא לאף אחד אחר.

סוחרים שסופרים את מה שלא תכננו

מי שמודד את החודש לפי התחושה, יקבל שוב חודש עמוס בלי תשובה. מי שסופר את העסקאות שמחוץ לתוכנית, מקבל בכל סוף חודש שני מספרים שאפשר לעבוד איתם. לא עוד טקס, לא עוד אסטרטגיה. תגית אחת ושתי שורות. ואם עוד אין לכם הרגל של תיעוד בכלל, המדריך ליומן מסחר מתחיל מההתחלה. בסוף החודש הבא יהיה לכם מספר להשוות אליו, וזה כבר יותר ממה שהיה לכם החודש.

השבוע: לכתוב את תוכנית המסחר בשלושה משפטים, להוסיף לתפריט הטעויות ביומן ב-AlphaHome את התגית "מחוץ לתוכנית", ולסמן בה את עסקאות החודש הנוכחי שלא עמדו בתוכנית. ובסוף החודש, שני מספרים על דף: כמה, וכמה R ועמלות.

דבר אחד לעשות השבוע

תפתחו את AlphaHome, תרשמו את ההכנסות וההוצאות הקבועות של החודש, ותראו כמה באמת פנוי להוצאה. כל מה שכתוב במאמר מתחיל מהמספר הזה.